יום שלישי, 8 בינואר 2013

כמה כיף להתחדש

השבוע האחרון היה מטורף. הגדול חגג יומולדת עם ילדים מהגן וביקש מסיבת נסיכים ונסיכות. ביקש, יקבל. אמא, אבא, סבתות וחברים התגייסו כולם, כדי להגשים את החלום, ואני שמחה לבשר שהילד הלך לישון עייף ומאושר. פוסט שלם על המסיבה עוד בוא יבוא, בינתיים רק טעימונת ממה שהיה לנו שם.



בינתיים הספקתי לסיים פרויקט שעמד לא גמור במשך הרבה הרבה זמן. המחסן של סבתא שלי במושב הוא מחסן הפתעות אמיתי. בכל פעם שנכנסים לשם, יוצאים עם משהו שווה. באחת הגיחות מצאתי את השולחן האומלל הזה, שראה ימים יותר יפים, אבל ממש מזמן.


אבל תסכימו איתי שהפוטנציאל קיים, כן?

אז שייפתי (ה-מ-ו-ן!) ותיקנתי חורים וסדקים למיניהם וצבעתי, ואז לא הייתי שלמה עם הצבע, אז שוב שייפתי ושוב צבעתי, וקניתי ידית חדשה למגירה (שלפני כן במקום ידית היה לה מין וו מוזר כזה) וציפיתי בלכה והדבקתי בד אדום מנוקד בתוך המגירה, ואז הגיע הרגע הגדול - הצבתי את מכונת התפירה על השולחן ואני גאה לספר שעכשיו רשמית יש לי שולחן לתפירה!!! הנה האחרי:


ועם המגירה פתוחה:


והמגירה:


2 comments:

  1. יש לי שולחן כזה עתיק ולא ידעתי מה לעשות איתו מהמםםםםםםםםםםםםםםםם
    איזה חמודה את שידעת מה לעשות עם השולחן

    השבמחק