יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

רטרו בחימר פולימרי

חימר פולימרי (או בשמו העממי יותר "פימו") הוא אחת מאהבותי הגדולות. בזכות הפימו התחלתי בכלל להתעסק ביצירה לפני כ-4 שנים ומאז עברו תחת ידיי חומרים שונים ומשונים. אז הגיע הזמן לתת גם לפימו את הכבוד הראוי לו ולהקדיש לו פוסט ראשון (ויבואו עוד הרבה אחריו, מבטיחה).

כמו שכבר כתבתי בפוסט קודם, אני אוהבת אוהבת אוהבת רטרו.  אז את הפוסט הראשון בקטגוריית חימר פולימרי אני מתכבדת להקדיש לרטרו.

לצערי, הבלאגן המטורף על שולחני (עד כדי כך שאני אפילו מתביישת להעלות תמונה שלו) מונע ממני כרגע לפתוח את קופסאות הפימו ולצלם הדרכה מסודרת לגליל רטרו, אבל אני מבטיחה לעשות את זה מתישהו בקרוב, כשאשתלט על הבלאגן. בינתיים הסבר מילולי.

להכנת הגליל תזדקקו ל-3 או 4 צבעים של פימו ולאקדח פימו, אני ממליצה בחום (מניסיון) על זה של Makin's, שלא דורש שרירים מפותחים במיוחד כמו גרסאות אחרות של אקדח הפימו.

מגלגלים כל אחד מהצבעים שבחרנו לגליל בעובי האקדח. פורסים לפרוסות בעובי 1 ס"מ. מחברים לסירוגין פרוסות מהגליל לכדי גליל שלם חדש (כלומר אם היו לי 3 צבעים - אדום, כחול, ירוק, אני מכינה 3 גלילים בעובי האקדח, אחד כחול, אחד אדום ואחד ירוק. את כל אחד מהגלילים חותכת לפרוסות בעובי 1 ס"מ ואז מרכיבה גליל נוסף מפרוסה אדומה, אחת כחולה ואחת ירוקה וחוזר חלילה) באורך האקדח. מכניסים לאקדח, בוחרים פיה עגולה או מרובעת ומסובבים. נוצר נחש ארוך, שמחליף צבעים לאורך הדרך. חותכים את הנחש ל-9 חלקים שווים ומרכיבים מתשעת החלקים ריבוע (3X3). אפשר להוסיף מסגרת דקיקה, אבל ממש לא חובה, וזהו - גליל רטרו. מכאן אפשר לקחת את זה למיליון מקומות שונים - משטחים, חרוזים, תכשיטים, מה שרוצים.

הנה כמה דוגמאות שלי:

טבעת

סיכת ראש

טבעת נוספת

מסגרת לתמונה

תליון

וסיכה לעגלה













יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

שידרוג גופיה

בתחילת הקיץ קניתי לי גופיה פשוטה, שהתאהבתי בגזרה ובצבע שלה, אבל איכשהו בכל פעם שלבשתי אותה, הרגשתי לעצמי קצת חיוורת. משהו היה חסר לי. והנה, סופסוף החלטתי איך אני רוצה לשדרג אותה (לא משנה שתכף נגמר הקיץ ואני בטח אספיק ללבוש אותה בקושי פעם אחת השנה). חפרתי בערמת שקיות הניילון שלי שמחכות לשימוש חוזר, ומצאתי שקית עם תמונה מקסימה של שלוש נשים שנראות כאילו הוציאו אותן עכשיו משנות החמישים. גזרתי את התמונה והחלטתי לנסות להשתמש בטכניקה שקראתי עליה איפשהו פעם, של גיהוץ אלמנטים משקיות ניילון (העבות יותר, אלא שמקבלים בחנויות בגדים למשל, לא השקיות שמקבלים בסופרמרקט) על בגדים. ניצלתי מגהץ שבדיוק היה דלוק (ותודה לבן זוגי היקר שבדיוק עמל על גיהוץ חולצה), הנחתי את חתיכת השקית הגזורה על החולצה במקום המתאים, פרסתי מעל נייר אפייה ולחצתי בחוזקה עם המגהץ, נזהרת שלא להזיז את התמונה מתחת לנייר. אחרי בערך חצי דקה של גיהוץ, נתתי לנייר בערך 10 שניות להתקרר מעט והתחלתי להרים אותו בעדינות, כי השקית נדבקת גם אליו. התוצאה:




אחר כך סרגתי לי פרח, לפי ההדרכה הזו ותפרתי אותו לגופיה



והרי לי גופיה משודרגת!



פסל הקרמיקה הראשון שלי

מזה זמן מה שאני מבקרת בחוג קרמיקה שמעבירה לא אחרת מאשר דודתי האהובה. כדרכם של מתחילים, העבודות הראשונות שלי היו די פשוטות, קערות, צלחות, יציקות... אבל בשלב מסוים החלטתי שבא לי להרגיש ממש יצירתית ולנסות לפסל משהו.  בראש ישב לי פסל שראיתי באיזו מכירה (צר לי, אני לא מצליחה לזכור את שם האמנית) והיווה את המוזה שלי, ובעזרתה (הרבה מאוד, יש לציין) של דודתי, הצלחתי לבסוף לסיים את הפסל הזה, שעמלתי עליו קשות ועכשיו אני מאוהבת והוא מקשט את הכניסה לביתנו.



טוב, תמונה גם מקדימה
ולא התאפקתי, עכשיו גם מאחור


יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

פיה מצמר

כבר הרבה זמן שאני רוצה להכין לילדים פיות מצמר ולתלות להם מעל המיטות. כבר לפני כמה חודשים מצאתי את ההדרכה הנהדרת הזו בקומונת הליבוד (ז"ל) בתפוז. הקומונה כבר לא פעילה (היא עברה לפורום אמנות הטקסטיל והליבוד), אבל ההדרכה עודנה שם.

כמובן שכדרכי בקודש לקח זמן עד שהתחלתי לחפש צמר, בגדרה לא מצאתי את מבוקשי ורק נדודים הרחק אל תל אביב העיר הגדולה נחלו הצלחה.

בתור התחלה קניתי רק 4 צבעים (יודע צדיק נפש בהמתו ויודעת אני שרוב הסיכויים שאתלהב מזה שבוע ואחר כך זה ייזנח לטובת חומר אחר), מה שהתברר כקצת בעייתי כשהתחלתי להכין את הפיה והבנתי שחסר לי לפחות עוד צבע אחד כדי להכין אותה כמו שרציתי, אבל בסוף הסתדרתי. הפיה הראשונה יצאה לי עקומה משהו, אבל שיפצרתי, שיניתי תסרוקות עשרים אלף פעם, ובסוף סגרתי על פיה יפנית...



השנייה כבר יצאה יפה ועדינה יותר, לטעמי. החלטתי ללכת על שער לבן במקום שחור כדי לעדן את המראה.


והנה שתיהן ביחד:



הילדים עטו עליהן, הקטנה בחרה את היפנית והגדול את השנייה. עכשיו הן מחכות לאבא שיתלה אותן מעל המיטות.

ובשבת היתה יום הולדת לילדה מהגן של הגדול, והחלטתי להכין לה פיה כזו, אחרי שראיתי את ההתלהבות של הילדים ושל חברים שלהם מהפיות. הנה הפיה מתנה:


יום שבת, 30 באוקטובר 2010

אזהרה לשופהוליקים: אתר ממכר

וידוי: אני מכורה ל"טאובאו".

"טאו-באו" הוא מעין גירסא סינית לאיביי (רק פחות מכירות פומביות ויותר מכירות רגילות) ואפשר למצוא בו הכל. וכשאני אומרת הכל, אני מתכוונת לה-כ-ל, מהדברים הכי קטנים שלא ידעתם בכלל שאי פעם הייתם צריכים ועד מכוניות, כרטיסי טיסה ואפילו דירות. הכל, כמובן, במחירי בדיחה. היופי באתר הוא שחלק מהמפעלים מוכרים בו ישירות סחורה שנתקעו איתה מסיבות אלה ואחרות, וכך אפשר בעצם לדלג על כל עמלות הביניים שהיו מתווספות למחיר של המוצר בחנות רגילה. חלק מהמוצרים נמכרים במחירים מצחיקים אפילו בשביל השוק הסיני. בקיצור, תענוג. כמעט את כל חומרי היצירה שלי קניתי דרך האתר - חרוזים, בדים, צמר, אפילו חמר פולימרי בחבילות של 1 ק"ג (מרגיש קצת אחר מהחימר הפולימרי שניתן להשיג בארץ, ובהחלט צריך ללמוד לעבוד איתו, אבל כשקילו עולה 15 ש"ח בערך, למי אכפת???).

אממה, האתר כולו בסינית וחלק מהחנויות לא יסכימו לשלוח מחוץ לסין. אבל עניין פעוט שכזה לא יעצור שופוהוליקים אמיתיים, ואני יכולה להעיד על מספר חברות שלי שלא דוברות מילה בסינית שהצליחו להזמין לעצמן אי אלו מוצרים. זה אתר שמסביר באנגלית על אופן הקנייה בטאו באו, והוא יכול בהחלט לעזור למי שרוצה לנסות. לגבי התשלום - האתר הזה טוען שהדרך היחידה לקנות מחוץ לסין היא דרך סוכני טאובאו, אבל זו קצת הטעיה - בהחלט ניתן לקנות לבד גם מחוץ לסין. צריך פשוט לפנות לחנות ולבקש פרטי חשבון בנק ולהעביר להם ישירות. החיסרון של השיטה הזו היא שלא תוכלו להשתמש במערכת של "אליפיי", שזה סוג של "פיי-פל" סיני. שיטה נוספת לתשלום מחוץ לסין - תַשאלו את כל מכריכם האם הם או מישהו שהם מכירים נוסע בקרוב לסין, ואז סנג'רו אותם להטעין לכם כסף בכל סניף דואר במדינה (תבטיחו שתזמינו גם להם משהו בתמורה...)

בקרוב אצלם חלק מהפריטים שקניתי דרך טאובאו, כדי לנסות לעשות לכם חשק...

קנייה מהנה!

עדכון: הוספתי פוסט שמסביר בפירוט איך להזמין מטאובאו. תהנו!

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

משחק לילדים - קופסת כרטיסים

הקטנה שלי מאוד אוהבת לשחק במשחקים של הכנסת חפצים לקופסא, אז החלטתי להכין לה משהו. לקחתי קופסא ריקה של טבליות למדיח וציפיתי אותה (מה שנקרא, עשיתי לה סקראפבוקסינג...). אחר כך חתכתי חתך ישר דק, באורך של כרטיס אשראי בחלק העליון. הנה מה שיצא:




לקחתי כרטיסים קשיחים ישנים (כספומטים, כרטיסי חבר, כרטיסי אשראי... מבטיחה לכם שאם רק תפתחו את הארנק תגלו לפחות 3 שפג תוקפם לפני יותר משנתיים) וצבעתי אותם משני הצדדים בחומר מקשר.




עכשיו בא השלב הכיפי - אחרי שהכרטיסים התייבשו, נתתי אותם לילדים והם צבעו אותם משני הצדדים כאוות נפשם. חיכינו לייבוש, מרחנו לכה ו-מוכן!



ידעתי שהקטנה תהיה מאושרת, אבל לא ציפיתי שגם הגדול (בן 4 כבר) יהנה מהמשחק כל כך. הם משתמשים בקופסא כקופת כרטיסים לפני עלייה למטוס, ומשלשלים את הכרטיסים כדי "לטוס" ברחבי העולם (הגדול טס אתמול ל'קפריסה', מה אתם יודעים ).

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

פרצוף מצלחות חד פעמיות (ומשומשות!)

אז במסגרת ניסיונותיי לצמצם את הארגזים של גלילי נייר הטואלט הריקים, קופסאות הביצים, שקיות ניילון וכו', החלטתי לעשות משהו עם צלחות חד פעמיות שקיבלנו איפשהו (אולי משלוח מנות???) ועברו התעללות קלה על ידי הילדים, שהשאירו בהן צלקות קטנות. על הדרך המשכנו במבצע "חסל את קרטוני הביצים" ונתתי לילדים להדביק (אוי, כמה שהם אוהבים להדביק!) אף מחתיכת קרטון ביצים, עיניים ושיער מצמר והם ציירו גם פה, וכמאמר הדקלום - "והנה פרצוף יפה!". עכשיו נשאר רק לחבר מאחור חתיכת חוט, שאפשר יהיה לתלות את הפרצופונים האלה על הקיר בעזרתו.


יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

ואם בלבד עסקינן...

אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, אני מאוד אוהבת לעבוד עם לבד. הלבד הוא לדעתי חומר שלא מוערך מספיק, ואפשר לעשות איתו המון המון דברים, לדוגמא הכרית היפהפיה הזו או ההדרכה הזו לנרתיק מגולגל לצבעים או האהילים המשגעים האלה, שלא לדבר על טכניקת הליבוד שעליה נדבר בהזדמנות אחרת. בקיצור, כיף.

בחרתי חולצה פשוטה שקניתי לקטנה והחלטתי לקשט אותה בעזרת לבד. תפרתי מהלבד ילדה מלפנים ומאחור וזה מה שיצא:



מי שמביט בי מאחור...

וכמובן שהגדול ראה ורצה גם (וכמובן שגם ככה תכננתי להכין לו חולצה משלו), אבל הגדול, כמו גדול - יש לו דרישות. קיבלתי חוברת הוראות מפורטת שכללה (בקצרה) ילד ("אבל לא אני") בכדור פורח ועננים. לא אלאה אתכם בפרטי הפרטים שנדרשו ממני (ואנחנו מדברים על ילד בן 4...), אבל זה מה שהכנתי בסוף, לשביעות רצונו של הלקוח. הסל, אגב, קלוע מרצועות שתי וערב של לבד.

החולצה של הגדול






יום שבת, 23 באוקטובר 2010

כרטיסי ברכה ישנים

חיטוט בנבכי המחשב שלי העלה שני כרטיסי ברכה ישנים שהכנתי, ששכחתי מהם לגמרי. אחד כרטיס ברכה לילד שחגג אז את יום הולדתו ואחד לחברים שנולדה להם בת (שהיום, אגב, היא כבר בת שנתיים וחצי ומחכה לאחות חדשה). את שני הכרטיסים הכנתי אז דווקא מלבד (עברתי מין תקופה שכזו) ומבט מחודש בהם הזכיר לי כמה שאני אוהבת את החומר הזה.
כרטיס ברכה מלבד

כרטיס ברכה מלבד

מראה לחדר המשחקים של הילדים

יש לי נטייה לקחת על עצמי עבודות מעייפות, ארוכות וקצת מונוטוניות. משהו בגנים כנראה, שטבוע בי חזק, והנה דוגמא קלאסית.

כבר המון זמן שאני מחפשת מראה חמודה לחדר המשחקים של הילדים, אבל כל מה שראיתי היה נורא מתוק וילדותי או פשוט ורגיל, ואני רציתי משהו שמח וצבעוני, אבל לא ילדותי, אז החלטתי לבצע את המשימה בעצמי.

יש בי אהבה גדולה לסיקסטיז. לפעמים אני תוהה אם לא נולדתי במקרה בעשור הלא נכון. יש לי תחושה שאם הייתי גדלה בסיקסטיז, הייתי נהנית יותר (מצד שני הייתי כבר בת בערך 60 היום...). אני אוהבת כמעט כל מה שקשור בסיקסטיז - האופנה, הצבעים, תחושת השחרור הראשונית, המוסיקה. הכל (טוב, חוץ מהמלחמות כמובן). בקיצור, החלטתי ליישם את העשור השמח הזה על המראה החדשה שקניתי בכלום כסף בחנות קטנה ואיזוטרית אי שם בפאתי ראשל"צ, אולי שמעתם פעם את השם, "איקאה" משהו...

בקיצור, ניגשתי למלאכה - צבעי טוליפ ובין הצבעים טוש שחור להדגשת הגבולות בין הצבעים. עבודה של משהו כמו שבוע, ערב ערב, מול הטלוויזיה. בסוף סיימתי! יש עוד למרוח לכה, אבל לא התאפקתי ורצתי לספר לחברה.

מראה לחדר הילדים


מקרוב

ויותר קרוב...



יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

הזמנה לקראפטריה

נראה לי שבגיל 30 אפשר כבר להתחיל להנות מהחיים.

אחרי שכבר שנים אני מחפשת את עצמי כאן, שם ובכל מקום, החלטתי לעשות מעשה ולמצוא, ומה אתם יודעים, מסתבר שמכל הדברים בעולם אני הכי אוהבת ליצור. אז הנה - הגיע הזמן גם לנסות לעשות עם זה משהו, וככה נולדה ה"קראפטריה" - קפיטריה של יצירה.

כמו הרבה דברים אחרים בחיי, גם ביצירה אני לא כל כך ממוקדת. מנסה ומפה ומשם, ואתם רק תרוויחו מזה. באתר הזה ננסה לתת טעימות מסוגים שונים של יצירה - סריגה, קרושה, תפירה, קרמיקה, ליבוד, בנייה מקרטון, יצירה עם ילדים ובטוח יש עוד הרבה שחומקים מדעתי עכשיו.

אז יהיו תמונות, הדרכות, השראות, קישורים, סיפורים ובשלב מסויים גם מוצרים למכירה. ולמאותגרי העברית - האתר עולה בקרוב גם באנגלית ב-http://english.the-crafeteria.com/

אשמח לשמוע מכם רעיונות, ביקורות וגם לארח אמנים אורחים - אז אתם מוזמנים ליצור קשר:

tal@the-crafeteria.com