יש דברים שרק אחרי שעוברים אותם, מפנימים שאפשר לעשות אותם גם אחרת. כזה הוא החופש הגדול. היינו, ניסינו, שנה אחת עשינו "חופש ספונטני" בלי תכנונים, בשנה אחרת אפילו עשינו ימי קייטנת אמא מיוחדים (כאן, כאן וגם כאן), אבל אלוהים עדנו שזה פשוט לא מספיק. השנה החלטתי שעם ילדים בני 9, 7 ו-3 אני לא לוקחת סיכונים מיותרים. הכל הולך להיות מאורגן מראש, ממש כמו שקייטנה צריכה להיות. ככה גם הם יודעים למה הם מצפים וגם אני.
ביולי התברכנו בקייטנות לכולם, והקטנצ'יק גם נהנה מקייטנה עד אמצע אוגוסט. אז תכננתי טבלה מסודרת, עם פעילויות מגוונות לכל יום. את הימים האחרונים של אוגוסט השארתי ריקים בכוונה - אלה הימים בהם לאט לאט אנחנו מתחילים לחזור לשגרה. קצת חברים, קצת בריכה והולכים לישון בשעה נורמלית.
מה בטבלה? יצירה, ניסויים מדעיים, מים, בלאגן, מיחזור, משחקים, פעילויות מחוץ לבית ועוד הרבה. כדאי לבחור מראש את הפעילויות שמתאימות לכם ולהכין כל מה שצריך כמה ימים מראש. בנוסף, ממליצה להציע לכל ילד לנהל יומן חופשה, בו יוכל לכתוב ולצייר חוויות מהקייטנה, אפשר ממש להשקיע ובכל יום בסוף היום להקדיש לכך כעשר דקות, אפשר להציע להם לשלוח מכתבים (אמיתיים! במעטפה ועם בול) לחברים ולמשפחה ולספר על חוויות מהקייטנה והגדולים יותר יכולים אפילו לפתוח בלוג (לכו על בלוגר - חינמי, פשוט לתפעול ובעברית) ולהעלות תמונות לצד החוויות.
לצד הטבלה הכנתי גם לוח פינטרסט מיוחד, שכולו פעילויות לקייטנה. כמעט לכל פעילות בטבלה תמצאו רעיונות בלוח הפינטרסט. אם אתן רוצות להצטרף ללוח הפינטרסט ולנעוץ אליו בעצמכן, עקבו אחריי בפינטרסט, כתבו לי תגובה כאן או בפינטרסט ואוסיף אתכן.
מאז שהייתי קטנה, אני פריקית של חוברות צביעה. בילדותי מילאתי חוברות על גבי חוברות, של נסיכות, של מכוניות, של מיקי מאוס, של לא-באמת-משנה-מה-העיקר-שאפשר-לצבוע. בקיצור, הכל. אבל אם פעם החוברות שהיו לנו היו באמת פשוטות וכללו או דמויות מוכרות או ציורים פשוטים, העושר שיש בתחום הזה כיום הוא כמעט בלתי נתפס.
למזלי, גם הגברת הקטנה שלי נהנית מצביעה. אמנם בימינו הגירויים רבים וגם הקוצים בטוסיק, אבל כשאנחנו מצליחות לתפוס לנו חצי שעה משותפת של צביעה, זה פשוט תענוג.
הדודה משוודיה הביאה איתה באחד הביקורים האחרונים את חוברת הצביעה Secret Garden בגירסה השוודית, שמיד הפכה ללהיט בבית (מודה, חוטפת דקות של חסד בסתר עם החוברת והעפרונות הצבעוניים, אבל אם תגלו לגברת, אני אכחיש!), כך שכשפנו אליי מהוצאת כנרת זמורה והציעו שאתנסה בסדרת ספרי הצביעה החדשים "כל צבעי השקט", ברור שאמרתי כן. לרגע אפילו הבליחה בראשי מחשבה לשמור את שלושתם לעצמי ולהחביא אותם במקום בטוח, אבל כשהם הגיעו ופתחתי את החבילה, לא יכולתי שלא לקרוא לגברת לבוא מהר ולהצטרף.
מתוך הספר "אלף לילה ולילה" של כל צבעי השקט
הסדרה כוללת 3 ספרים, כל אחד יפה יותר מקודמו, ספר הבודהיזם, ספר הגנים וספר אלף לילה ולילה. ספר הבודהיזם מלא מנדלות, בודהות, פרחים ועוד, והוא מציע ממש חווית מדיטציה בצביעה. ספר הגנים, שאישית הכי פחות התחברתי אליו, כולל ציורי טבע, בעיקר ציורים גדולים של ורדים, ציפורים, חרקים, עלים ועוד. וספר האלף לילה ולילה המ-ה-מ-ם כולל ציורים מתרבות האיסלאם, ערבסקות יפהפיות והרבה צורות שחוזרות על עצמן. תענוג אמיתי.
מתוך ספר הבודהיזם
שלושת הספרים מגיעים בכריכה קשה, שמשווה להם מראה של ספר אמיתי ולא סתם חוברת צביעה (עם כל הכבוד ל-Secret Garden, ויש מלא כבוד). הדפים עבים ואיכותיים ובכל ספר יש ציורים שמספיקים לעשרות שעות של הנאה וצביעה משותפת עם הקטנים. אנחנו הכי מוכנים לחופש הגדול!
מתוך ספר הגנים
הספרים נמכרים במחיר של 69 ש"ח לאחד, ובסטימצקי מצאתי גם דיל של כל שלושת הספרים ב-99 ש"ח.
לפוסט הזה לקח קצת זמן לכתוב את עצמו, משהו כמו חצי שנה, אבל זה היה שווה את זה. כנראה שהייתי צריכה לעכל את הטיול הזה כמו שצריך, כדי שאוכל להתחיל לסנן תמונות (עניין שהתגלה כמשימה בלתי אפשרית) ולהוסיף מקומות למפה הווירטואלית (שחכו, חכו, תכף מגיעה). הפעם נסעתי לטיול שווה במיוחד, טיול בנות, עם שתיים מקסימות, אחיות של ממש, אמנם לא בדם, אבל בכל אופן אחר. קצת חששנו לפני הנסיעה, מה יהיה אם לא נסתדר, אם נריב, אם רק נרצה לחזור כבר הביתה, אבל היה פשוט מ-ה-מ-ם. אז יאללה, בואו איתי לטיול בלונדון, מבטיחה המלצות שוות על מקומות, מסעדות, שווקים וחנויות, ואפילו לא צריך דרכון.
* כאן תמצאו את המפה הווירטואלית שלי ללונדון, שאני מוסיפה ומשנה בה דברים כבר כמה שנים. רוב המקומות שמוזכרים בפוסט מחכים לכן גם במפה, ואם פספסתי משהו, אל תשכחו להגיב ולספר לי. חלק מהמקומות שתמצאו במפה לא מופיעים בפוסט (כמו, למשל, אזור שורדיץ' התוסס והצעיר במזרח לונדון), פשוט מפני שהפעם לא הגענו אליהם. אבל הם שם, בלונדון, והם מהממים והם מחכים לכן שתגיעו לבקר בהם. ועוד משהו קטן, ממש לפני שאנחנו מתחילות את הטיול, הפעם לא יצא לנו, אבל בפעם הקודמת לקחנו סיור מודרך של London Walks, ואני ממליצה בחום. הם מציעים סיורים שונים, שמתמקדים באזורים ובנושאים שונים. אין צורך להזמין מקום מראש, פשוט מגיעים לנקודת המפגש, שמופיעה באתר ויוצאים לדרך. הסיורים עולים 10 פאונד, ואם אתם חובבי ביטלס, אל תוותרו על טיול הביטלס הפשוט מעולה.
מלון
שהינו בחדר ל-3 במלון Regency Hotel Parkside. מלון קטן ומשפחתי, השוכן בבלוק מקסים, כ-7 דקות הליכה מתחנת הטיוב של בייקר סטריט, ממש בלב העיר. לשם התמצאות - מוזיאון מאדאם טוסו שוכן כ-5 דקות מהמלון, גם ריג'נטס פארק המקסים, שתכף נגיע אליו, ואל רחוב אוקספורד התיירותי והמפורסם אפשר להגיע גם בהליכה של כרבע שעה. המלון מתוק מתוק, מרגיש חדש, נקי ומצוחצח, והצוות היה מקסים ברובו (פרט לפקיד קבלה אחד עייף במיוחד). החדר היה אמנם צפוף, והמיטות פחות או יותר מילאו את רוב החלל, אבל היי, זאת לונדון. עם החדר קיבלנו גם ארוחת בוקר, פשוטה אבל משביעה וטעימה. מומלץ בחום. בעבר שהיתי גם במלון קאמברלנד, שנהנה ממיקום פשוט מושלם, ממש על מארבל ארץ' (רחוב אוקספורד פינת הייד פארק, מול מקדש הקניות הלונדוני, הפריימארק). קאמברלנד הוא מלון גדול, נקי ונוח, אבל חסר אישיות. המחירים של שני המלונות האלה פחות או יותר באותה סקאלה, אבל בעיניי יש משהו מקסים במשפחתיות של הריג'נסי הוטל, ובנסיעה הבאה ללונדון סיכוי גדול שאבחר בו שוב.
כריסטמס
בעיניי, אין תקופה טובה יותר לטיול בערים אירופאיות מהתקופה של לפני או אחרי כריסטמס. אל תגידו לי קר, אני יודעת שקר, אבל אם מתלבשים היטב, יש בקור האירופאי הזה גם משהו קסום. וכשזה בא עם אורות צבעוניים, קישוטים בכל פינה, אווירת חג מופלאה ויין חם, אני בפנים. הפעם נסענו מיד אחרי החג (נחתנו למחרת החג, בשעות הערב), כדי ליהנות גם מהסיילים של אחרי החג, ויש מלא כאלה. שימו לב שלרוב בחג עצמו (25/12) רוב האתרים התיירותיים, החנויות והמסעדות נסגרים. למחרת, הרבה אתרים תיירותיים עדיין סגורים וכן חלק מהמסעדות. החנויות דווקא נפתחות ברובן ליום סיילים מטורף, שפותח את תקופת הסיילים של אחרי הכריסטמס (אין מה לומר, יודעים לחגוג, הנוצרים).
וכמובן, בכריסטמס כמו בכריסטמס, אם לא טעמתן יין חם ומתובל (mulled wine), לא באמת הייתן בלונדון. תוכלו למצוא יין חם כמעט בכל פינה, לפעמים טעים יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד מחמם את הגוף ואת הנפש.
אחד המקומות הקסומים ביותר בלונדון, ולא אכפת לי אם הוא תיירותי ומלא אנשים. החל מהשנייה הראשונה, בה יוצאים מתחנת הטיוב של נוטינג היל גייט, דרך הרחובות היפהפיים של שכונת נוטינג היל ועד השוק עצמו. ולא אכפת לי כמה פעמים ראיתם אותה בכמה סרטים ואם ג'וליה רוברטס מעצבנת או לא. בעיניי הבתים הצבעוניים האלה, שנראים כמו אבני לגו, הם משהו שאני רוצה בסלון של הבית.
אז מה יש שם, בשוק הזה? הכל! מחפצי אמנות, ענתיקות ובגדי וינטאג' ועד פיצ'עפקס, שאתן ממש לא צריכות, אבל לגמרי רוצות. כל דוכן יותר שובה לב מזה שלפניו, ובין לבין תמצאו גם בתי קפה ודוכני אוכל להשלמת האווירה.
ממש ביציאה מתחנת נוטינג היל גייט, לפני שאתן מתחילות לזרום עם ההמון לכיוון השוק, עצרו שנייה בחנות המקסימה The Book Warehouse, שהיא הרבה יותר מחנות ספרים. יש כאן, פרט לספרים מגניבים משלל קטגוריות, גם כלי כתיבה, צעצועים משובחים לילדים ועוד כל מיני. בילינו בחנות הזאת כמעט חצי שעה, סיפתח נפלא ליום מצוין. וממש מעבר לכביש תמצאו את Recipease של האחד והיחיד, ג'יימי אוליבר. זאת חנות למוצרי מזון, שהיא גם מעדנייה וגם מסעדה. נקודת עצירה חובה לכל חובבת מטבח שהיא. יודעות מה, גם למי שלא חובבת מטבח ואפילו לשונאות המטבח. אולי כאן תגלו שמטבח יכול להיות ממש, אבל ממש, כיפי.
אחרי הביקור בשתי החנויות האלה, ממשיכים אל דרך פמברידג', על בתיה הצבעוניים, ואל תוך דרך פורטבלו, בה מתקיים השוק בכל שבת. בין לבין, כדאי לעצור ולהציץ קצת בחנויות ובחלונות הראווה המושקעים, מהעיצוב המוכר כל כך של All Saints עם מאות מכונות התפירה, ועד לחנויות קטנות ומלאות סטייל.
חובבות היצירה מביניכן עלולות לחטוף התקף לב למראה מאות, אם לא אלפי, החותמות, שגודשות את דוכני השוק.
ואני? אני רק רוצה להתחמם עם קצת יין חם ביום לונדוני קר וגשום.
פרט לדוכנים, הרחוב מלא גם חנויות מהממות, מהחנות המפוצצת תמיד של קת' קידסטון ועד החנות שעושה לסוהו הישראלית בית ספר, Pylones.
אגב, ברחוב ממוקמת גם החנות פאונדלנד, שזה ה"הכל בדולר" הבריטי. תוכלו למצוא כאן באמת המון המון המון פריטים בפאונד אחד (כ-6 ש"ח). זה המקום להצטייד בו בממתקים חו"לניקיים לעבודה או לילדים, בקשקושים לילדים, בכלי כתיבה חביבים ובעוד מלא דברים, כדי שאחר כך בארץ, כשתפתחו את המזוודה, תוכלו להגיד "אוי, זה? זה מפאונדלנד, עלה לי רק פאונד אחד!".
שוק פורטבלו פתוח בימי שבת החל מ-8:30-9:00 בבוקר. עדיף להגיע כמה שיותר מוקדם, בסביבות 11:00 מתחיל להיות כבר ממש עמוס. כדאי להקדיש לשוק לפחות 3 שעות, כדי ליהנות ממנו בכיף.
כדי להמשיך למרכז העיר, לא צריך לחזור את כל השוק חזרה, פשוט ממשיכים לתחנת הטיוב Ladbroke Grove. אנחנו המשכנו משם לפיקדילי סירקוס ויצאנו באמצע היום באמצע העיר, היישר אל חנות הספרים Waterstones. האמת שלקרוא לווטרסטונס חנות זה קצת לא הוגן, כי מדובר בחנות כלבו ענקית של כמה קומות, שכולה ספרים (וגם קצת צעצועים לילדים, כלי כתיבה ופיצ'עפקס אחרים). אפילו אני, תולעת ספרים עם תעודות, מצאתי את עצמי בשלב מסוים מתיישבת ועוצמת עיניים, כדי להחזיר לעצמי את הנשימה. המבחר כל כך גדול, שפשוט קל מאוד להתבלבל. ממליצה בחום להכין רשימה עוד בארץ, לפני הנסיעה, של ספרים שאתן רוצות, ולנסות להיצמד אליה כמה שיותר, כי באמת לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.
אחרי החנות, היינו חייבות מנוחה. ממש ליד החנות ממוקמת מסעדה, שהתקרה שלה מלאה בענפים ומנורות קטנות אדומות. בשנייה הראשונה העיצוב מושך את העין, בשנייה השנייה הוא יוצר תחושה של קיטש. בכל מקרה, היינו כל כך עייפות ורעבות, שפשוט נכנסנו, וטוב שכך. תרשמו את השם, Cicchetti.
מסתבר שמדובר במסעדת טאפאס איטלקית, ומסתבר עוד שהיא זכתה בתואר סגנית למסעדת השנה בפרסי לייפסטייל אווארדס של לונדון. כבוד. הופתענו לראות שעל כל שולחן מונחים עגבניה ולימון, ככה, כמו שהם, שלמים, והמלצר אפילו הסביר לנו למה, אבל ממרחק של חצי שנה, מי זוכר (ולמי אכפת? העיקר שטעים!)?... האוכל, יקירותיי, היה פשוט נהדר. בחיי שאני לא זוכרת אפילו מנה אחת שהזמנו, אבל אני זוכרת שפשוט התענגנו על כל מנה. המנות אמנם קטנות, בכל זאת טאפאסים, אבל טעימות-טעימות. מומלץ בחום.
שאר אחר הצהריים של אותו יום הוקדש לשוטטות ברחובות המדהימים והמקושטים של מרכז העיר ולקניות כמובן. אז איפה קונים? או, טוב ששאלתן. איפה לא? אתן בלונדון, בסיילים של אחרי הכריסטמס. תסתובבו, כתתו רגליכן ותיהנו. הנה כמה המלצות שלי על חנויות שאני אוהבת במיוחד.
אנת'רופולוג'י, הו אנת'רופולוג'י. ה-מקדש לעיצוב הבית. אמנם יקר, אבל אללי, איזה יופי.
דסיגואלאהובתי. אמנם היום כבר אפשר למצוא אותם בארץ, אבל כשאנחנו ביקרנו בלונדון, ישראל עדיין לא הייתה על המפה. שווה להיכנס לחנויות של דסיגואל רק בשביל השמחה שהן מכניסות לנשמה עם העיצוב והצבעוניות שמתפוצצים אליכן מכל פינה.
חנויות נוספות, שלא צילמתי, כי הייתי עסוקה מדי בלקנות, אבל בכל זאת כדאי לכן לבקר בהן -
מוג'י - רשת יפנית למוצרים לבית, הכל מינימליסטי וסופר-מוקפד, מהמם ממש. מתי יבואו גם לארץ כבר? פריימארק - איך אפשר פוסט על לונדון בלי פריימארק? רשת החנויות הסופר-זולות, שאפשר למצוא בהן הכל כמעט בחינם. את רוב קניות הבגדים לילדים שהייתי צריכה עשיתי בפריימארק (עם השלמות פה ושם ב-H&M ואחרות). אפשר למצוא חולצות לילדים ב-1.5-3 פאונד, נעליים ב-5 פאונד ועוד. אגב, על אורבניקה הישראלית שמעתן כבר? אז ככה זה נראה במבטא לונדוני. ספורטס דיירקט - רשת למוצרי ספורט, מהכי קטן ועד הכי גדול, במחירים שבאמת אין בארץ. נקסט - כן, כן, אתן מכירות אותם מהמשלוחים, אבל יש להם גם חנויות פיזיות בלונדון, והן שוות מאוד. ליברטי - כלבו מהמם, יוקרתי ויקר, עם אזור בדים, שיפיל אתכן מהרגליים. ג'ון לואיס - גם חנות כלבו גדולה, עם תחושה יוקרתית, אבל מחירים שפויים יותר. המליס - חנות הצעצועים המפורסמת. 6 קומות שמאכלסות פחות או יותר כל צעצוע שתוכלו להעלות על דעתכם. גן עדן לילדים ולאינפנטיליות בינינו, ששכחו להתבגר (אני! אני!). יוניקלו - רשת בגדים יפנית עם עיצובים פשוטים, אבל כובשים. פעם הם היו שווים יותר, אבל עדיין אפשר למצוא שם פריטי בייסיק מושלמים. The Salvation Army - פריטי מעצבים יד-שנייה במחירים מצחיקים Irregular Choice - נעליים מטורפות לגמרי, שגם אם לא יהיה לכן אומץ לנעול בארץ, עדיין כדאי להחזיק זוג אחד בארון. תארזו לי את כולן בבקשה!
חוץ מזה באזור נמצא גם הרחוב האהוב עליי ביותר בלונדון, קרנבי סטריט ׁ(יש מצב שאני אכתוב את זה על עוד רחובות, אל תתפסו אותי במילה. כולם היו בניי), רחוב שמאחוריו היסטוריה ארוכה של סטייל והתכתבות עם תעשיית המוזיקה הבריטית. כיום תמצאו שם שלל חנויות ומסעדות, אבל הקסם הקרנבי-י עדיין מרחף מלמעלה.
את היום הראשון סיימנו במסעדת יוקרה אמיתית עם כוכב מישלן אחד, Yauatcha. זו מסעדה אסייתית עם מנות מצוינות לצד כמה טובות. כאן המקום לציין שאני צמחונית, לכן חלק מהמנות שזרמו לשולחן לא טעמתי. חייבת להגיד שלא כל המנות הרגישו לי "וואו", ובשנגחאי יצא לי לאכול במסעדות ללא כוכב מישלן שהיו טובות יותר מ-Yauatcha, אבל חלק מהמנות קלעו בול, כמו הדים-סאם בטטה, שאפשר פשוט למות אחרי שאוכלים אותו.
היום השני נפתח בתכנונים לחצי יום בקמדן, אבל בפועל בילינו שם כמעט את כל היום. עשינו בשכל והחלטנו לטייל לקמדן ברגל דרך פארק ריג'נטס הסמוך למלון. אין כמו לפתוח בוקר בהיר ושמשי בלונדון בטיול באחד הפארקים של העיר, וריג'נטס הוא פארק מוצלח במיוחד, עם מדשאות ענקיות, עצים יפהפיים וגם סנאים (שזה עניין חשוב מאוד בפארקים בחו"ל).
ובלונדון, כמו בלונדון, באמצע הפארק מחכה לו גם בית קפה קטן וקסום, וברחבי הפארק מפוזרים פחים, שכל ייעודם הוא לאסוף את הקקי של הכלב שלכן.
מכיוון שבדצמבר קר בלונדון, אפילו ביום השמשי והבהיר הזה עדיין יכולנו לראות קרח בשולי השבילים מכסה את העלים. ספורט חורפי ידוע הוא דריכה על עלים מכוסי קרח והפיכתם לשברי קרח דמויי זכוכיות. נסו ותיהנו.
לפני...
ואחרי...
הפארק הביא אותנו ממש עד מבואות קמדן.
קמדן
אם פורטבלו הוא המקום לחובבי הווינטאג' העדינים, קמדן כאן כדי לתת בראש. כמעט כתבתי שזה אחד המקומות האהובים עליי בלונדון, אבל אני מתחילה לחזור על עצמי עם המנטרה הזאת, אז פשוט נתקדם, טוב?
כשמדברים על שוק קמדן מתכוונים בעצם לאזור קמדן היי סטריט, ששוכן על התעלות. מהשוק הפתוח ועד אזור האורוות המפורסם. מה תמצאו שם? קמדן הוא מקום מצוין לקנות תחפושות ופריטים ייחודיים. הקנייה הכי שווה שלי בכל הטיול הזה הייתה זוג נעליים שקופות ואהובות מקמדן (שעלו, אגב, 35 פאונד).
ממש עם הכניסה לרחוב כבר נהנינו ממופע הרחוב הראשון שלנו, והוא היה פשוט מדהים! באמצע הרחוב עומדים הכובען המטורף והארנב מאליס בארץ הפלאות, לצידם שולחן מלא כלים יפהפיים והם מחייכים ומצטלמים עם כל דורש.
התלבושת, האיפור, האביזרים... פשוט וואו אחד גדול. ככה פותחים בוקר!
אל אליס עוד נחזור בהמשך, אבל בינתיים נישאר בקמדן. אזור קמדן ידוע כאחד המקומות הכי צבעוניים בלונדון ואם תשבו במקום אחד ותתצפתו על העוברים ושבים, תוכלו ליהנות משלל סגנונות לבוש, שיער ואיפור.
מאיפה הם קונים את כל הבגדים המגניבים האלה? נו, אמרתי לכם, מקמדן!
באזור האורוות המפורסם תמצאו חנות שרק בביקור הזה הכרתי, בזכות אחת משתי החברות לטיול, שלקחה אותנו ביד והבטיחה שזו חוויה, לא חנות. אכן כך.
סייברדוג היא ממש לא רק חנות. כשנכנסים אליה, מגיעים כמעט למימד אחר. בתוך החנות חשוך, עם מוצרים ואביזרים זוהרים בחושך וממול רקדנים שרוקדים לצלילי מוזיקה קצבית וחזקה. אנחנו במועדון או בחנות? המוצרים מגניבים על גבול הביזאר והקומה התחתונה מוקדשת למוצרי סקס, אבל האווירה משגעת וממש לא סליזית. לא מקום שתקחו אליו את הילדים, אבל אם אתם בסולו מבוגרים, אל תפספסו!
מה עוד בקמדן? תטיילו, תסתובבו לאורך התעלות, שבו לאכול סטריט פוד (אל תפספסו ביקור אצל הסיני המזמר עם הקול המטורף מ"באנג באנג צ'יקן". האוכל ממש לא משהו, אבל זאת חוויה שאסור להפסיד) ותנו לעצמכן לספוג את האווירה הייחודית של קמדן.
הערב השני הוקדש לתיאטרון לונדוני במיטבו, כי אי אפשר לונדון בלי איזו הצגה טובה. אחרי התלבטויות רבות, הזמנו בסוף כרטיסים לקומיטמנטס, וטוב שכך. מופע כיפי ומקפיץ עם ביצועים מצוינים לשירים מעולים. המלצה חמה - לפני קניית כרטיסים (לכל מופע בלונדון), כדאי לחפש אתרי קופונים, שמוכרים כרטיסים בהנחות, כמו גרופון למשל. קנינו ככה כרטיסים בהנחה של כ-10 פאונד לכרטיס.
סיבוב רגלי אחרי המופע הביא אותנו לשוק כריסטמס קטן וחביב, שבילינו בו (יין חם, כמובן) עד הסגירה, בשעה 22:00. טעות גדולה. שכחנו שממש תכף נסגרים כמעט כל המקומות שמוכרים אוכל בלונדון. אחרי צעידה ארוכה ברגל בחיפוש אחר משהו פתוח שהוא לא מקדונלדס (כי יש גבול גם לרעב) מצאנו 7/11 פתוח והצטיידנו בכריכים וגם בקופסת אוכמניות שווה במיוחד. התענוגות הקטנים של הממלכה.
בוקר יום ג' הוקדש לקצת קולטורה. במוזיאון V&A הוצגה בדיוק תערוכה מעוררת מחשבה של צלם האופנה הורסט. היה תרבותי ומעניין בדיוק כפי שהייתן מצפות מתערוכה לונדונית. אגב, במוזיאון מוצגת עכשיו תערוכת רטרוספקטיבה מדוברת למעצב אלכסנדר מקווין. אם אתן שם עד 2 באוגוסט, אל תפספסו (וספרו אחר כך איך היה, אני כבר מקנאת!).
ומכיוון שעדיין לא ביקרנו בקובנט גרדן, זה בדיוק הזמן. קובנט גרדן, וכל האזור סביבו, הוא אזור מקסים, מעוצב ויפהפה, עם חנויות בוטיק משגעות והרבה הרבה סטייל. כמובן שגם שם, הכל עדיין מקושט לכריסטמס, עם כדורי ענק אדומים, אורות בכל פינה, עץ אשוח ענק מקושט...
... ואפילו סנטה קלאוס והאיילים שלו, שעשויים כולם מלגו (!).
אז אילו חנויות לא כדאי לפספס?
חובבות היצירה, החנות Paperchase מחכה לכן, ממש מחוץ לאזור המקורה, עם שלל ניירות, עטיפות, שקיות נייר יפהפיות, כלי כתיבה ומחברות שלא מהעולם הזה.
מעבר לפינה - חנות מקסימה של דיסני (מודה, יש לי חולשה לחנויות של דיסני) וגם Build-a-Bear, קונספט מהמם של דובי לפי הזמנה. שווה במיוחד אם אתן עם הילדים. אם לא, חכו לפעם הבאה, ותביאו אתכם איתכן.
בתוך האזור המקורה תמצאו עוד סניף של Pylons, חנות של המומינים (כמה חבל שכל כך יקר!) ואת חנות הצעצועים Pollock's Toyshop, שמציעה צעצועים שאנחנו גדלנו עליהם.
בגזרת האוכל - מלא מסעדות מעולות. הפעם אכלנו ב-Union Jack's של ג'יימי אוליבר. הכל טעים-טעים (ממליצה לנסות את אחת הפיצות המשובחות), אווירה נעימה בלב האזור המקורה ומחירים ממש כמו בארץ (בשביל מסעדה של שף מוכר ברמה בינלאומית).
חוץ מזה, אל תשכחו לקנח במקרון יוקרתי (ויקר!) בלאדורה, אולי יצרנית המקרונים הידועה בעולם.
גם הרחובות שסביב מלאים בסטייל ובחנויות מתוקות. שוטטו לכן סביב ככר Seven Dials בחנויות השונות וברחובות הקטנים והקסומים, ואל תשכחו להגיע לסמטת Neal's Yard הקטנה, שהיא אחת הסמטאות הכי מיוחדות וצבעוניות של לונדון.
אחת החנויות האהובות עליי באזור היא Pop Boutique, שהכניסה אליה זורקת אתכן ישר חזרה לשנות ה-60' וה-70'.
חוץ מחנויות, סביב קובנט גרדן מתמקמים לא מעט אמני רחוב, שלא תוכלו להפסיק להסתכל עליהם.
וזוכרות שהבטחתי שעוד נחזור לכובען המטורף? אז גם כאן, בקובנט גרדן, חיכה לנו כובען מטורף, אמנם אחר, אבל מקסים ומטורף לא פחות, עם חבר קטן ולבן (ומי מוצאת את החבר בתמונה?)
אם אתן מבקרות בלונדון בתקופת הכריסטמס, אתן חייבות, אבל באמת חייבות, לבקר ב-Winter Wonderland, עולם קסום, שמוקם בכל שנה בסביבות נובמבר בהייד פארק ומפורק שוב מתישהו בינואר.
Winter Wonderland הוא בעצם שוק כריסטמס משולב עם יריד שעשועים. הכל צבעוני, שמח וכריסטמסי, עם מלא מתקנים, בתי בירה גרמניים, דוכני אוכל, דוכני מתנות לכריסטמס, והכל סופר-מעוצב ומוקפד.
כמו ילדה קטנה נמשכתי לדוכני ההגרלה עם שלל ההפתעות, כמו טובלרונים ע-נ-ק-י-י-ם. בקיצור, חלום.
וממש בקצה היריד, בדרך החוצה, כשאנחנו יודעות שבבוקר אנחנו קמות מוקדם, כדי לתפוס את הטיסה חזרה הביתה והחוצה מהחלום הלונדוני, מחכה לנו שלט -