יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

רטרו בחימר פולימרי

חימר פולימרי (או בשמו העממי יותר "פימו") הוא אחת מאהבותי הגדולות. בזכות הפימו התחלתי בכלל להתעסק ביצירה לפני כ-4 שנים ומאז עברו תחת ידיי חומרים שונים ומשונים. אז הגיע הזמן לתת גם לפימו את הכבוד הראוי לו ולהקדיש לו פוסט ראשון (ויבואו עוד הרבה אחריו, מבטיחה).

כמו שכבר כתבתי בפוסט קודם, אני אוהבת אוהבת אוהבת רטרו.  אז את הפוסט הראשון בקטגוריית חימר פולימרי אני מתכבדת להקדיש לרטרו.

לצערי, הבלאגן המטורף על שולחני (עד כדי כך שאני אפילו מתביישת להעלות תמונה שלו) מונע ממני כרגע לפתוח את קופסאות הפימו ולצלם הדרכה מסודרת לגליל רטרו, אבל אני מבטיחה לעשות את זה מתישהו בקרוב, כשאשתלט על הבלאגן. בינתיים הסבר מילולי.

להכנת הגליל תזדקקו ל-3 או 4 צבעים של פימו ולאקדח פימו, אני ממליצה בחום (מניסיון) על זה של Makin's, שלא דורש שרירים מפותחים במיוחד כמו גרסאות אחרות של אקדח הפימו.

מגלגלים כל אחד מהצבעים שבחרנו לגליל בעובי האקדח. פורסים לפרוסות בעובי 1 ס"מ. מחברים לסירוגין פרוסות מהגליל לכדי גליל שלם חדש (כלומר אם היו לי 3 צבעים - אדום, כחול, ירוק, אני מכינה 3 גלילים בעובי האקדח, אחד כחול, אחד אדום ואחד ירוק. את כל אחד מהגלילים חותכת לפרוסות בעובי 1 ס"מ ואז מרכיבה גליל נוסף מפרוסה אדומה, אחת כחולה ואחת ירוקה וחוזר חלילה) באורך האקדח. מכניסים לאקדח, בוחרים פיה עגולה או מרובעת ומסובבים. נוצר נחש ארוך, שמחליף צבעים לאורך הדרך. חותכים את הנחש ל-9 חלקים שווים ומרכיבים מתשעת החלקים ריבוע (3X3). אפשר להוסיף מסגרת דקיקה, אבל ממש לא חובה, וזהו - גליל רטרו. מכאן אפשר לקחת את זה למיליון מקומות שונים - משטחים, חרוזים, תכשיטים, מה שרוצים.

הנה כמה דוגמאות שלי:

טבעת

סיכת ראש

טבעת נוספת

מסגרת לתמונה

תליון

וסיכה לעגלה













יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

שידרוג גופיה

בתחילת הקיץ קניתי לי גופיה פשוטה, שהתאהבתי בגזרה ובצבע שלה, אבל איכשהו בכל פעם שלבשתי אותה, הרגשתי לעצמי קצת חיוורת. משהו היה חסר לי. והנה, סופסוף החלטתי איך אני רוצה לשדרג אותה (לא משנה שתכף נגמר הקיץ ואני בטח אספיק ללבוש אותה בקושי פעם אחת השנה). חפרתי בערמת שקיות הניילון שלי שמחכות לשימוש חוזר, ומצאתי שקית עם תמונה מקסימה של שלוש נשים שנראות כאילו הוציאו אותן עכשיו משנות החמישים. גזרתי את התמונה והחלטתי לנסות להשתמש בטכניקה שקראתי עליה איפשהו פעם, של גיהוץ אלמנטים משקיות ניילון (העבות יותר, אלא שמקבלים בחנויות בגדים למשל, לא השקיות שמקבלים בסופרמרקט) על בגדים. ניצלתי מגהץ שבדיוק היה דלוק (ותודה לבן זוגי היקר שבדיוק עמל על גיהוץ חולצה), הנחתי את חתיכת השקית הגזורה על החולצה במקום המתאים, פרסתי מעל נייר אפייה ולחצתי בחוזקה עם המגהץ, נזהרת שלא להזיז את התמונה מתחת לנייר. אחרי בערך חצי דקה של גיהוץ, נתתי לנייר בערך 10 שניות להתקרר מעט והתחלתי להרים אותו בעדינות, כי השקית נדבקת גם אליו. התוצאה:




אחר כך סרגתי לי פרח, לפי ההדרכה הזו ותפרתי אותו לגופיה



והרי לי גופיה משודרגת!



פסל הקרמיקה הראשון שלי

מזה זמן מה שאני מבקרת בחוג קרמיקה שמעבירה לא אחרת מאשר דודתי האהובה. כדרכם של מתחילים, העבודות הראשונות שלי היו די פשוטות, קערות, צלחות, יציקות... אבל בשלב מסוים החלטתי שבא לי להרגיש ממש יצירתית ולנסות לפסל משהו.  בראש ישב לי פסל שראיתי באיזו מכירה (צר לי, אני לא מצליחה לזכור את שם האמנית) והיווה את המוזה שלי, ובעזרתה (הרבה מאוד, יש לציין) של דודתי, הצלחתי לבסוף לסיים את הפסל הזה, שעמלתי עליו קשות ועכשיו אני מאוהבת והוא מקשט את הכניסה לביתנו.



טוב, תמונה גם מקדימה
ולא התאפקתי, עכשיו גם מאחור


יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

פיה מצמר

כבר הרבה זמן שאני רוצה להכין לילדים פיות מצמר ולתלות להם מעל המיטות. כבר לפני כמה חודשים מצאתי את ההדרכה הנהדרת הזו בקומונת הליבוד (ז"ל) בתפוז. הקומונה כבר לא פעילה (היא עברה לפורום אמנות הטקסטיל והליבוד), אבל ההדרכה עודנה שם.

כמובן שכדרכי בקודש לקח זמן עד שהתחלתי לחפש צמר, בגדרה לא מצאתי את מבוקשי ורק נדודים הרחק אל תל אביב העיר הגדולה נחלו הצלחה.

בתור התחלה קניתי רק 4 צבעים (יודע צדיק נפש בהמתו ויודעת אני שרוב הסיכויים שאתלהב מזה שבוע ואחר כך זה ייזנח לטובת חומר אחר), מה שהתברר כקצת בעייתי כשהתחלתי להכין את הפיה והבנתי שחסר לי לפחות עוד צבע אחד כדי להכין אותה כמו שרציתי, אבל בסוף הסתדרתי. הפיה הראשונה יצאה לי עקומה משהו, אבל שיפצרתי, שיניתי תסרוקות עשרים אלף פעם, ובסוף סגרתי על פיה יפנית...



השנייה כבר יצאה יפה ועדינה יותר, לטעמי. החלטתי ללכת על שער לבן במקום שחור כדי לעדן את המראה.


והנה שתיהן ביחד:



הילדים עטו עליהן, הקטנה בחרה את היפנית והגדול את השנייה. עכשיו הן מחכות לאבא שיתלה אותן מעל המיטות.

ובשבת היתה יום הולדת לילדה מהגן של הגדול, והחלטתי להכין לה פיה כזו, אחרי שראיתי את ההתלהבות של הילדים ושל חברים שלהם מהפיות. הנה הפיה מתנה: