יש לי נטייה לקחת על עצמי עבודות מעייפות, ארוכות וקצת מונוטוניות. משהו בגנים כנראה, שטבוע בי חזק, והנה דוגמא קלאסית.
כבר המון זמן שאני מחפשת מראה חמודה לחדר המשחקים של הילדים, אבל כל מה שראיתי היה נורא מתוק וילדותי או פשוט ורגיל, ואני רציתי משהו שמח וצבעוני, אבל לא ילדותי, אז החלטתי לבצע את המשימה בעצמי.
יש בי אהבה גדולה לסיקסטיז. לפעמים אני תוהה אם לא נולדתי במקרה בעשור הלא נכון. יש לי תחושה שאם הייתי גדלה בסיקסטיז, הייתי נהנית יותר (מצד שני הייתי כבר בת בערך 60 היום...). אני אוהבת כמעט כל מה שקשור בסיקסטיז - האופנה, הצבעים, תחושת השחרור הראשונית, המוסיקה. הכל (טוב, חוץ מהמלחמות כמובן). בקיצור, החלטתי ליישם את העשור השמח הזה על המראה החדשה שקניתי בכלום כסף בחנות קטנה ואיזוטרית אי שם בפאתי ראשל"צ, אולי שמעתם פעם את השם, "איקאה" משהו...
בקיצור, ניגשתי למלאכה - צבעי טוליפ ובין הצבעים טוש שחור להדגשת הגבולות בין הצבעים. עבודה של משהו כמו שבוע, ערב ערב, מול הטלוויזיה. בסוף סיימתי! יש עוד למרוח לכה, אבל לא התאפקתי ורצתי לספר לחברה.
 |
| מראה לחדר הילדים |
 |
| מקרוב |
 |
| ויותר קרוב... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה