מזה זמן מה שאני מבקרת בחוג קרמיקה שמעבירה לא אחרת מאשר דודתי האהובה. כדרכם של מתחילים, העבודות הראשונות שלי היו די פשוטות, קערות, צלחות, יציקות... אבל בשלב מסוים החלטתי שבא לי להרגיש ממש יצירתית ולנסות לפסל משהו. בראש ישב לי פסל שראיתי באיזו מכירה (צר לי, אני לא מצליחה לזכור את שם האמנית) והיווה את המוזה שלי, ובעזרתה (הרבה מאוד, יש לציין) של דודתי, הצלחתי לבסוף לסיים את הפסל הזה, שעמלתי עליו קשות ועכשיו אני מאוהבת והוא מקשט את הכניסה לביתנו.
 |
| טוב, תמונה גם מקדימה |
 |
| ולא התאפקתי, עכשיו גם מאחור |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה