יום רביעי, 9 בינואר 2013

יומולדת נסיכים ונסיכות


הגדול חגג יומולדת 5. טוב, לא חגג רשמית עדיין, אבל הפסטיבל התחיל בקול תרועה רמה כחודש וחצי לפני התאריך הרשמי, כנראה שככה זה עם ילדי חופש גדול... הנה העוגה שהוכנה לחגיגה לגן, שפתחה את חגיגות היומולדת -



אז הוא ביקש להזמין את ילדי הגן למסיבה ואחרי מחשבה קצרה הוסיף: אבל אמא, כדי שגם לבנים וגם לבנות יהיה כיף, אולי נעשה שהבנים יהיו נסיכים והבנות יהיו נסיכות?

פאוזה קצרה של אמא (במהלכה אמא מריצה בראשה את כל הדרכים להתחמקות ובסוף מבינה שאין באמת כאלה) ואמא מסכימה ואפילו אומרת "זה רעיון מעולה!"

וכך החלה סאגת יום ההולדת. לפני שנתחיל אני מבקשת להתנצל מראש על איכות התמונות בפוסט הזה - רובן נלקחו במהלך היומולדת, בו - כיאה ליומולדת של ילד בן 5 - חגג הטירוף, לכן רובן מטושטשות או לא ממוקדות, עמכם הסליחה (אפילו התמונה היחידה של העוגה יצאה מטושטשת...).

אז נתחיל בהזמנות - ההזמנות עוצבו יחד עם הגדול כמעין מגילה מגולגלת, שרופה בקצוות וקשורה בסרט אדום. כמובן שאיכשהו יצא שאין לי תמונה...

קישטנו את החצר בבלונים, סרטים, פונפונים מנייר קרפ ובאנרים "מלכותיים".



עם כניסתם, קיבלו הילדים גלימה אדומה מאל-בד (למרות שרובם העדיפו לא ללבוש אותה...).



גולת הכותרת של המסיבה היתה טירה עשויית קופסאות קרטון, שהכנתי במיוחד ליומולדת משתי קופסאות של מקררים ואחת קטנה יותר. הילדים התלהבו מאוד מאוד מאוד מאוד מהטירה וכל שנייה פנויה שהיתה להם, רצו לשם.


בזמן שחיכינו לכל הילדים, הכנו לילדים שולחן עם דפי צביעה של נסיכים ונסיכות. רוב הזמן השולחן נשאר מיותם, כי הילדים העדיפו לשחק בטירה, אבל היו כמה שכן ישבו לצבוע כמה דקות. אגב, פני חלק מהילדים מוסתרים, כדי לשמור על פרטיותם.


אחר כך חולקו הילדים לקבוצות ועברו בין תחנות שונות. תחנה אחת היתה תחנת הכנת דרקון מגליל נייר טואלט ונייר קרפ. הנה הילד הפרטי שלי מרוכז בעבודה



והתוצר הסופי




בתחנה השנייה קישטו הילדים עוגיות בצורת כתרים ושמלות נסיכה שהכינותי מראש. שמנו להם אייסינג בכל מיני צבעים, גנאש וכמובן מלא סוכריות בכל מיני צבעים.



תחנה נוספת היתה תחנת "נשק את הצפרדע", בה הילדים היו צריכים להצמיד לב לשפתי צפרדע בזמן שהעיניים שלהם מכוסות.



בתחנה אחרת קישטו הילדים כתרים מקרטון בעזרת נצנצים, מדבקות, אבנים להדבקה ועוד. הם אמורים היו להכין גם שרביטים מכדורי קלקר, אבל לרובם לקח הרבה זמן להכין את הכתר, ולכן השרביטים יחכו לשנה הבאה.



אבל התחנה הפופולרית מכולם היתה ללא ספק משחק שלמדנו מבני הדודים השוודים - הילדים מקבלים חכה ומנסים לדוג. מעבר לקיר, במקום אליו הם זורקים את החכה, עומד מישהו ומחבר לחכה כל מיני חפצים, כמו נעליים, גרביים וכו', עד שבסוף כל ילד מצליח לדוג פרס קטן. היה מאוד קשה לפנות את הילדים מהתחנה הזו - לונג ליב סווידן!



בתום התחנות, שיחקנו חבילה עוברת, כשהפרס בסוף היה תיבת אוצר מלכותית מלאה מטבעות שוקולד.



הכנו להם גם שולחן חטיפים, עם החטיפים המסורתיים, לצד ירקות חתוכים עם חומוס, טחינה ומטבל גבינה ואבטיח ומלון חתוכים בצורת פרח (ושוב אין לי תמונה... אבל הרעיון לקוח מ-Edible Crafts, תעיפו מבט, אתר שווה ביותר!).



העוגה שנבחרה על ידי ילד היומולדת היתה עוגת טירה.



בנוסף, הכנתי גם קייק פופס, שיצאו קצת אסוניות וחלקן התפרק מהמקל  (ולא, אין לי תמונה) וגם קאפקייקס. המעמד, אגב, DIY ואפרט עליו בפוסט אחר.


אה, וגם מרשמלו על מקל עם ציפוי שוקולד וסוכריות.



ארוחת הערב כללה פיצה ותירס ואת הירקות ממקודם, שכמעט אף ילד לא נגע בהם (הייתי אופטימית...). ולסיום חילקנו קרטיבים הום-מייד קטנים, שהכנתי בתבניות קרח.


כל ילד יצא עם שקית ובה כל מה שהכין וקיבל ביומולדת (גילוי נאות - האמת היא שלא הספקנו להכניס הכל לשקיות, אז שלחנו את השקיות פשוט למחרת לגן) פלוס שני קשקושי נסיכים-נסיכות קטנים.



זהו, הגדול היה מאושר, שזה, כמובן, הכי חשוב, ואנחנו יכולים לנשום לפחות עד יום ההולדת של הקטנה.

ורק לסיום סיומת - לא היינו מצליחים להרים את המסיבה בלי כל העזרה שקיבלנו ממשפחה וחברים, אז תודה!

תגובה 1:

  1. טוב מאוד ששמת את הירקות ומטבל החומוס לצד כל החטיפים המסורתיים. זה מה שבאמת משביע את הקטנים. ואם כבר מדברים על חומוס , יצא לי לנסות את החדש של יכין - אצל חמותי, ממש תיק-תק הכנה 2-3 דקות ויוצא חומוס בריא וטעים.

    השבמחק