יום רביעי, 9 בינואר 2013

הגיע זמן סליחות

ישבתי וכתבתי פוסט התנצלות, וממש כשסיימתי נפל לי האסימון שזה בדיוק הזמן להתנצל, ממש לא יכולתי לבחור תזמון מוצלח יותר. אז אחרי היעדרות ארוכה ארוכה, אני חוזרת. לזכותי ייאמר שיש לי את כל התירוצים שבעולם – קודם כל, חופש גדול. האמת שיכולתי לסיים את התירוצים כאן, אבל בכל זאת אמשיך. ממש עם סיום החופש, כשכבר אפשר היה כמעט להציץ על האור שבקצה המנהרה, והחיים שמעבר לבילויים במרכזי מבקרים היו ממש בהישג ידי, ממש אז אמא שלי נפלה. לא תגידו משהו רציני, אפילו לא במקלחת. סתם מעדה לה ברחוב, נפילה כזו שיכולה לקרות ממש לכל אחד. אבל אמא שלי היא לא כל אחד, אז היא הצליחה בנפילה הסתמית הזו לשבור את הקרסול שלה בשני מקומות, להיות מאושפזת שבוע, לעבור ניתוח ולהיכנס לגבס, שיירד רק בעוד כחודש וחצי. אז שבוע שלם היינו בבית חולים, בהמתנה לניתוח ואחר כך עוד כמה ימים בבית, עד שהרגישה שהיא יכולה להסתדר בעצמה. ואז נסענו לשוודיה. אני מודעת לעובדה שזה נשמע כמו תלונה. זה לא. באמת. פשוט זה היה עוד שבוע שבו החיים הקודמים שלי נשארו על 'הולד'. אבל באמת בלי תלונות. פוסט סקנדינבי יגיע גם הוא מתישהו. ואז חזרנו היישר לחופשת ראש השנה, שבה כמובן שהקטנה העלתה חום לאיזה 24 שעות, למה לא באמת? ולא חלפו יומיים וגם הגדול מעלה חום…

והנה, ממש דקה לפני יום כיפור מצאתי לי כמה דקות שקטות, אחרי שהילדים נרדמו, הבית נשטף, הכלים במדיח והכביסה קופלה (טוב, האמת שהיא יושבת לה בבלגן ממש לידי על הספה ועושה לי עיניים. אבל עד כאן! שתחכה למחר).

אז כדי שלמרות העיכובים תישארו איתי גם לפוסטים הבאים, הנה הצצה קטנה לכמה דברים שיגיעו לכאן בקרוב (במהרה בימינו אמן!).

ציורים על בגדי גוף לתינוקות



הדרכה לבועות סבון ביתיות




הדרכה ללוח מחיק ממסגרת של תמונה




שידת קרטון (כבר שנה ועדיין בשלבי הכנה…)



חלק עליון של מזנון שהופך למטבח לילדים (זה הלפני, האחרי ממש בקרוב!)




חצאית טוטו



זהו? אפשר להפסיק? אז ממש בקרוב פוסט אמיתי ולא מתנצל…

2 תגובות:

  1. הכל מובן , העיקר שאת פה חיה ונושמת ובעיקר יוצרת... העיקר הבריאות ועוררת תאבון אז עכשיו בקצב קצת יותר מהיר....גמר חתימה טובה.

    השבמחק
  2. תודה! מבטיחה להשתדל!

    השבמחק