יום שבת, 21 בפברואר 2015

בעקבות הביטלס - פרויקט מיוחד וגם הדרכה לשדרוג ציפית

הביטלס הם האהבה המוזיקלית הראשונה שלי. אם שמים רגע את ירדנה ארזי בצד, כמובן. כשהייתי בכיתה ח', אבא שלי החליט שאני כבר גדולה מספיק כדי להבין מה טוב בשבילי והתחיל להשמיע לי מוזיקה אמיתית מתקליטים אמיתיים. היו שם הפינק פלויד (אבא היה רץ מרמקול לרמקול, כדי להבהיר בדיוק איך שומעים את המסוק ב"Dark Side of the Moon"), לד זפלין ודיפ פרפל, והיו הביטלס. אבא בחר לפתוח דווקא בסרג'נט פפר (בחירה מעולה, אם אתן שואלות אותי) וכשראה שהטינאייג'רית שבי לא מתמרדת, הלך וקנה לי את הקלטת הראשונה של הביטלס שלי. מפה התחיל סיפור אהבה שמלווה אותי עד היום. אגב, לילדים שלי התחלתי להשמיע ביטלס הרבה יותר מוקדם :)

כששמעתי מאיריס פוגל בן-חמו על פרויקט הביטלס של הבלוגריות, שמארגנת מיכל בן ארי מנור מהבלוג המקסים "רואה עולם", היה לי ברור שאני רוצה לקחת חלק (ואם תגללו למטה למטה, תמצאו את הבלוגריות המוכשרות האחרות שלקחו חלק בפרויקט). לא ידעתי מאיפה אמצא את הזמן להכין את הפוסט, אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה. ככה זה עם אהבות ראשונות.

הרעיון שמיכל הגדירה לי היה פשוט מאוד על הנייר - תבחרי שיר כלשהו של הביטלס ותכתבי פוסט, זה יכול להיות כל דבר שהשיר הזה מעורר בך. אהה. הממ... אוקיי. שיר אהוב של הביטלס, כן? זה בערך כמו לשאול אותי מי מהילדים שלי חמוד יותר כשהוא ישן. אין תשובה לשאלה הזאת. בלתי אפשרי. אין דבר כזה. אני יכולה ללכת בשיטת האלימינציה ולפסול את השירים שאני פחות אוהבת, אבל זה עדיין ישאיר אותי עם הרבה יותר מדי שירים. ובכלל, בתקופות שונות בחיים, אני אוהבת שירים אחרים של הביטלס. מה, אתם לא? אז התחלתי להכין את הרשימה המצומצמת.

Happiness is a Warm Gun (אולי נכין משהו עם דבק חם?...)

I am the Walrus

Penny Lane

Strawberry Fields

Being for the Benefit of Mr. Kite

Helter Skelter

וכל Abbey Road פחות או יותר..

כן, יש עוד מלא, ברור, אבל הייתי חייבת לעצור איפשהו. ואז התחלתי להציץ בפינטרסט. בואו תציצו איתי בלוח ההשראה שכולו ביטלס שהכנתי לעצמי (וגם לכן, כמובן).

ואיכשהו בסוף הצלחתי. בחרתי ב-Come Together, מתוך Abbey Rd. שלנון התחיל לכתוב בכלל כג'ינגל לקמפיין הבחירות של טימותי לירי (שנפסל מהמירוץ בגלל שימוש במריחואנה. שנות ה-60' העליזות וזה).


אז מה עושים? משדרגים ציפית לכרית.

מה צריך?
ציפית לכרית (דההההה...)
פריזר פייפר (דפים מיוחדים שבעיקרון נועדו לשימוש מטבחי, אבל מאז נמצאו להם שימושים רבים אחרים. בארץ קשה ויקר להשיג. בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, תוכלו להזמין בקלות ובזול)
סכין יפני
צבע לבדים
ספוג להחתמה
חתיכת קרטון
מגהץ

מדפיסים או מציירים את מה שרוצים להעביר לציפית. מעתיקים לצד הלא מבריק של הפריזר פייפר.


חותכים בסכין יפני את האותיות. שומרים את החלקים שבתוך האותיות. גוזרים מסביב ומניחים (כולל את החלקים הפנימיים של האותיות!) עם הצד המבריק על הפריזר פייפר, במקום שבו נרצה את הכיתוב. מגהצים (עדיף לא בתנועות קדימה-אחורה, אלא בהנחה של המגהץ והשארתו על הבד לכמה שניות.

הנה ככה זה נראה בסוף הגיהוץ:

מכינים את הצבע בכלי קטן.

מכניסים את חתיכת הקרטון בתוך הציפית, מתחת לאיזור אותו נצבע (כדי שהצבע לא יעבור לצד השני), ומתחילים לצבוע את האותיות. מחכים כמה דקות לייבוש חלקי, ואם יש צורך צובעים שכבה נוספת.

מחכים לייבוש מלא ומקלפים בזהירות את הנייר. סיימנו, עכשיו אפשר ללכת לישון ביחד :)


נכון שאתן רוצות לראות איך השפיעו הביטלס על שאר המשתתפות המוכשרות שקיבצה מיכל? אז בבקשה, כל הלינקים לפניכן, שיהיה לכן יום מוזיקלי במיוחד!

מיכל בן ארי מנור, האישה שמאחורי הפרויקט, בפוסט שכולו ג'אנק
איריס פוגל בן חמו מהבלוג Colourful Way
תמר ליבס מהבלוג החדש Tamari & Me
אידית גרשוני טירולר עם עוגה הולנדית מסורתית (בוטר קוק) לפרודנס היקרה
מיכל בן משה מכינה חטיף קוקוס ורוד ומתוק, שיעזור לכן לדמיין עולם טוב יותר
אסנת ברק רוקמת ג'ורג' הריסון
ולובה שרגא מעבירה את הביטלס לעולם האופנה


2 comments: