יום רביעי, 25 בפברואר 2015

24 שעות בחיפה

מה אפשר להספיק ב-24 שעות בעיר אחת? מסתבר שדי הרבה. ממש לפני כריסטמס (ולפני החג של החגים, שאיכשהו פספסנו), נסענו ללילה זוגי בחיפה לרגל החלפת קידומת של האיש. מפאת העובדה שחגגנו דווקא לו יומולדת, ויתרתי בתכנונים על מוזיאונים, קניות ושוק הפשפשים (שהיו מקבלים מקום של כבוד אם היינו חוגגים יומולדת למישהי כמוני, למשל) ודבקתי בפעילויות שכבודו יהנה מהן. 24 שעות בחיפה מתחילות ע-כ-ש-י-ו.

התחלנו בפיקניק זוגי משובח בחופים הארוכים שבכניסה לעיר. מזכירה לכן שבדצמבר עסקינן, ועל כן החוף היה נטוש כמעט לגמרי. תענוג. למרבה המזל נפלנו על מזג אוויר מופלא ונעים, והפיקניק הוכתר כהצלחה מסחררת. משם נסיעה למלון הבוטיק "הטמפלרס", שממוקם בלב שדרות בן גוריון המתחדשות, שהזמנו בו חדר מבעוד מועד. תענוג מספר 2. למרות שעמדו לפנינו רק 24 שעות, פרשנו לשנת יופי חשובה ועמוקה, שכמותה לא הייתה לנו כנראה מאז ימי טרום הילדים העליזים. אחרי שהצלחנו להתעורר, נהנינו קצת מהמרפסת, שמשקיפה היישר אל הגנים הבהאיים היפים.


סיבוב ערב נעים הביא אותנו אל שכונת ואדי ניסנאס המקסימה, שחכו חכו, עוד נחזור אליה בהמשך. אמנם רוב המסעדות והחנויות כבר היו סגורות, אבל זה לא הפריע לנו ליהנות מהאווירה החו"לניקית.



ארוחת ערב בחרנו לאכול במסעדה הסינית יאן יאן, כדי להזכיר לאיש את ימינו כתושבי סין (גרנו שם במשך מספר שנים ופיתחנו חיבה עזה למטבח הצפון-מזרחי של סין). לא הכרנו אותה לפני כן, אבל קראנו הרבה ביקורות טובות עליה, והעובדה שהיא שייכת למשפחה סינית, שהגיעה לארץ לפני כמה עשורים והתיישבה בחיפה, גרמה לנו לפתח ציפיות גבוהות. גבוהות מדי, כנראה, מכיוון שהאכזבה הייתה גדולה. אבל לא ניתן לאוכל סיני לקלקל את האווירה, נכון? הרי נותרו לנו בערך 18 שעות לחזל"ש. המשכנו לטייל באזור הנמל, חלפנו על פני פאבים שוקקי חיים, אבל מכיוון שהיינו עייפים מהשנ"צ הארוך, החלטנו לחזור למלון. ממש מתחת למלון עוד עצירה קטנטנה במסעדה הקסומה פאטוש, לנשנוש לילה וכוס בירה.


היום השני היה עמוס פעילויות. פתחנו בסיור מודרך בגנים הבהאיים המרשימים (האיש חובב סיורים מודרכים בערים), שהיה חביב וממצה. מדובר בסיור קצר של קצת פחות משעה, ללא תשלום וללא צורך בהזמנה מראש. 


משם המשכנו ברגל שוב לוואדי ניסנאס (הבטחתי שנחזור, נכון?). כבר זמן רב שאני רוצה לטייל במסלול הטעמים של גיל חובב בוואדי, אבל מכיוון שאנחנו פה בגלל האיש, ומחכה לנו ממש עוד מעט סיור מודרך נוסף, הסיור הקולינרי הזה יידחה להזדמנות אחרת.
בלי קשר לסיור הקולינרי של גיל חובב, ואדי ניסנאס הוא אחד המקומות הקסומים בחיפה, עם אנשים מתוקים, סמטאות צרות וציוריות ומלא אוכל טוב בכל פינה (פשוט תסתובבו באזור של השוק הנהדר ותתחילו לטעום. וכמובן לא לשכוח את הפלאפלים המפורסמים, פלאפל הזקנים ופלאפל מישל). כאן תמצאו מסלול מומלץ לסיור בוואדי.
פרצוף מחייך בוואדי




אחרי פלאפל משובח (לא מגלה במי בחרנו!), חוזרים חזרה למושבה הגרמנית, שאחרי שעמדה נטושה במשך עשרות שנים, שוקמה וחודשה בשנות ה-90, ומאז היא לא מפסיקה לפרוח. גם כאן לקחנו סיור מודרך, הפעם של העמותה לתיירות ונופש חיפה. הסיור מתמקד במושבה הגרמנית ובעיר התחתית והוא אורך כשעתיים. המדריכה שלנו הייתה מקסימה, והסיור היה מרתק ומלא נקודות חן מעניינות. אפילו אני, שבדרך כלל נמנעת מסיורים מודרכים שכאלה, חייבת להודות שנהניתי מאוד.


זהו, 24 שעות עמוסות ומלאות קסם בחיפה הסתיימו להן, והשאירו אחריהן שבוע של שרירים תפוסים ותהייה אחת גדולה -  איך החיפאים מסתדרים עם כל המדרגות האלה על בסיס יומיומי???


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה